עקרונות העיצוב

הדגשה: איזון הוא החלוקה הוויזואלית של משקל ברקע הציור כך שזה מרגיע יציב.

• איזון סימטרי (רשמי) מחקה את שני צדי ציר מרכזי – רגוע ומסודר.
• איזון לא-סימטרי (בלתי רשמי) משתמש באלמנטים שונים בעל משקל ויזואלי שווה – דינמי וחיוני.
• איזון רדיאלי סדר אלמנטים סביב נקודה מרכזית.
• המשקל הוויזואלי מושפע מגודל, צבע, ערך, טקסטורה ומיקום.
• צורה גדולה וכבדה יכולה לאזן צורה קטנה ובהירה מצדו.

הדגשה: הדגשה גורמת לחלק אחד מהיצירה לבלוט כמרכז העניין (נקודת המיקוד).

• נקודת מיקוד היא המקום שאליו העין נמשכת תחילה; הדגשה יוצרת אותה.
• הדגשה נבנית דרך ניגוד — של גודל, צבע, ערך, בידוד או מיקום.
• התכנסות (קווים המצביעים) ו-חוק השלישיות עוזרים למקם נקודת מיקוד חזקה.
• התיכפות שומרת שאר האזורים שקטים כדי שהנקודה המרכזית תוביל.
• יצירה עשויה להיות בעלת נקודת מיקוד דומיננטית אחת ותוספות משניות קטנות יותר.

מיקוד: ניגוד הוא ההבדל בין אלמנטים — הוא יוצר אנרגיה, מגוון וקריאות.

• ניגוד יכול להיות של ערך (בהיר/כהה), צבע (משלים), צורה, מרקם או גודל.
• ניגוד חזק מושך תשומת לב ומגדיר נקודת מוקד.
• ניגוד נמוך מאחד את היצירה ועלול להירגע רגוע, עדין או ססגוני.
• ניגוד ב-כיוון (אופקי מול אלכסוני) מוסיף תנועה.
• בעיצוב גרפי, ניגוד ערך וגודל יוצרים היררכיה ויזואלית ברורה.

מיקוד: תנועה מובילה את עיני הצופה דרך היצירה; קצב הוא החזרה היוצרת פעימה ויזואלית.

• תנועה היא הדרך שהעין עוברת, המונחת על ידי קו, קצוות, צבע ומיקום.
• קצב נוצר על ידי חזרת אלמנטים עם מרווחים קבועים או משתנים.
• סוגי קצב: קבוע (שווה), זורם (מעוגל), הדרגתי (שינוי מדורג) ואקראי.
• כוחות כיווניים (קווים מנחים, מבטים, מחוות) יוצרים תנועה משוער.
• חזרה עם משנה תוכן שומרת על הקצב מעניין ולא מכמם.

מיקוד: חזרה משתמשת שוב באלמנט; תבנית היא האלמנט החוזר המסודר בצורה נגישה.

• חזרה של צורה, צבע או קו בונה איחוד וקצב.
• תבנית היא מוטיב חוזר — קבוע (רשת, טסלהציה) או לא קבוע.
• דפוסים יכולים למלא צורה, להגדיר מרקם או להיות הנושא עצמו.
• מוטיב הוא היחידה הבודדת החוזרת; שינוי בקנה מידה או בצבע משנה את הדפוס.
• חזרה יתר עשויה לגרום לשיעמום; השוואות שומרות על העניין.

מיקוד: פרופורציה היא הקשר הגודל בין חלקים; קנה מידה הוא גודלו של העבודה או של אלמנט ביחס לדבר אחר.

• פרופורציה משווה גדלים של חלקים בתוך יצירה (למשל, ראש לעולם).
• קנה מידה משווה אלמנט לכלל, לעולם האנושי או לעולם האמיתי.
• קנה מידה היררכי הופך את האלמנט החשוב ביותר לגדול ביותר.
• פרופורציה מצויה או מעוותת יכולה לבטא רגש או למשוך תשומת לב.
• היחס הזהב והקאנון של הפרופורציות הם מדריכים היסטוריים ליצירת קשרים נעימים.

מיקוד: איחוד מחזיק את היצירה ככלל מאוחד; מגוון מוסיף עניין כדי שהיצירה לא תהיה משעממת. עיצוב טוב מאזן בין שניהם.

• איחוד הוא תחושה שכל החלקים שייכים יחד (באמצעות חזרה, קרבה ופלטת צבעים מוגבלת).
• מגוון הוא הבדל המוסיף עניין ומונע שעמום.
• הרמוניה נובעת מאלמנטים דומים; מתח נובע מאלמנטים הנבדלים זה מזה.
• קרבה (קבוצתית) ורציפות (יישור) מחזקים את האיחוד.
• היצירות הטובות ביותר מגיעות לאחידות עם מגוון — סדר שמפתיע.

מיקוד: הרכבה היא האופן שבו כל האלמנטים והעקרונות מסודרים בתוך משטח התמונה.

• משטח התמונה הוא המשטח השטוח; הפורמט שלו (אנכי, אופקי, ריבועי) מעצב את העיצוב.
• חוק השלישים ממוקם אלמנטים מפתחים לאורך קווי השלישים ובנקודות החיתוך שלהם.
• גזירה קובעת מה נכלל ומה נחתך, ומשנה את הדגש והמתח.
• קווים מנחים, פריימינג ואיזון מכוונים את העין ומחזיקים את ההרכבה יחד.
• הרכבה חזקה מאחדת את האלמנטים תוך יצירת נקודת מיקוד ברורה.