- הגדר חשמליליות כיכושרו של אטום למשוך אלקטרונים לעצמו
- הסבר את הגורמים המשפיעים על הערכים החשמליליים של האלמנטים בהתבסס על מטען גרעיני, רדיוס אטומי ומעכוב על ידי מערכות פנימיות ותת-מערכות
- ציין והסבר את הטרנדים בחשמליליות בצלב תקופה ובמיטה בטבלה המחזורית
- השתמש בהבדלים בין ערכי חשמליליות של פולינג כדי לחזות את היווצרות קשרים יוניים וקשרים קוולנטיים (הנוכחות של אופי קוולנטי בתרכובות יוניות מסוימות לא תיבחן) (ערכי חשמליליות של פולינג יינתנו כאשר יש צורך)
קשר כימי
כימיה A-Level · נושא 3
15:06
קישור כימי
שתי מולקולות, בגודל דומה כמעט. מים ויזף מימן. גופרית נמצאת בדיוק מתחת לחמצן בטבלה המחזורית, ולכן צפוי ששתי המולקולות יעשו…
קריאת קול באנגלית · תרגום אנגלי + סינית שרוף בתוך הסרטון
3.1
חשמליות
סיילבוס
מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'
חשמליות היא היכולת של אטום למשוך את האלקטרונים בקשר אליו.
שלושה גורמים קובעים כמה חשמליות הוא אטום:
- מטען גרעיני: יותר פרוטונים מושכים את אלקטרוני הקשר חזק יותר.
- רדיוס אטומי: ככל שהקשר קרוב יותר לגרעין, כך המשיכה חזקה יותר.
- הצללה על ידי שכבות פנימיות ואנד-שכבות: יותר אלקטרונים פנימיים מחלישים את המשיכה על אלקטרוני הקשר.
לכן חשמליות עולה לאורך תקופה (מטען גרעיני גדול יותר, רדיוס קטן יותר) ויורדת בתוך קבוצה (רדיוס גדול יותר, הצללה גדולה יותר). פלואור הוא האלמנט הכי חשמלי.
ניתן להשתמש בהפרש בערכי חשמליות לפלינג כדי לחזות את סוג הקשר. הפרש גדול נותן קשר יוני; הפרש קטן נותן קשר קוולנטי.
מילון מונחים
אימון
| English | עברית |
|---|---|
| electronegativity/ɪˌlektrəʊŋɡəˈtɪvɪti/ | חשמליליות |
| electron/ɪˈlektrɒn/ | אלקטרון |
| nuclear charge/ˈnjuːklɪə tʃɑːdʒ/ | מטען גרעיני |
| atomic radius/əˈtɒmɪk ˈreɪdɪəs/ | רדיוס אטומי |
| shielding/ˈʃiːldɪŋ/ | הגנה / הצללה |
| Pauling electronegativity/ˈpɔːlɪŋ ɪˌlektrəʊŋɡəˈtɪvɪti/ | חשמליות לפי פולנג |
3.2
קשר יוני
סיילבוס
- הגדר קשר יוני כמשיכה אלקטרוסטטית בין יונים טעונים בטענות מנוגדות (קטיונים טעונים חיובית ואניונים טעונים שלילית)
- תאר קשר יוני כולל דוגמאות לנתרן כלור, מגנזיום אוקסיד וסידן פלואוריד
מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'
קשר יוני הוא משיכה אלקטרוסטטית בין יונים טעונים מנגד — קטיונים חיוביים ו-אניונים שליליים.
הוא נוצר כאשר מתכת נותנת אלקטרונים ללוח. דוגמאות טובות הן נתרן כלוריד ($\text{NaCl}$), מגנזיום חומצה ($\text{MgO}$) וקלציום פלוריין ($\text{CaF}_2$). היונים ערוכים ברשת ענק סדירה, המוחזקים יחד על ידי המשיכה בכל כיוון.
*גביש אמיתי של מלח אבן (הליט, NaCl); הצורות הקוביות משקפות את הרשת האיונית הענקית בפנים
חקור
יצירת קשר יוני (NaCl)
עבור על כך צעד אחר צעד. מתכת מעבירה את האלקטרון החיצוני שלה לאל-מתכת; באופן זה נוצרים יונים עם מטענים מנוגדים הנמשכים זה אל זה ברשת ענק.
מילון מונחים
אימון
| English | עברית |
|---|---|
| ionic bonding/aɪˈɒnɪk ˈbɒndɪŋ/ | קישור יוני |
| electrostatic attraction/ɪˌlektrəʊˈstætɪk əˈtrækʃn/ | משיכה אלקטרוסטטית |
| ion/ˈaɪɒn/ | יון |
| cation/ˈkætaɪən/ | קation |
| anion/ˈænaɪən/ | אניון |
| lattice/ˈlætɪs/ | רשת גבישית |
3.3
קשר מתכתי
סיילבוס
- הגדר קשר מתכתי כמשיכה אלקטרוסטטית בין יוני מתכת חיוביים לבין אלקטרונים לא-מוקמים
מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'
קשר מתכתי הוא המשיכה האלקטרוסטטית בין יוני מתכת חיוביים לבין "ים" של אלקטרונים דלוקליזציה.
האלקטרונים החיצוניים חופשים לנוע בכל המתכת. זה מסביר מדוע מתכות מוליכות חשמל וחזקות.
חקור
בתוך מתכת — ולמה היא מתנהגת כך
לעבור שלב אחר שלב. יונים חיוביים יושבים בים משותף של אלקטרונים ממוקמים. תמונה אחת מסבירה הולכה, רכות ומצוקה.
מילון מונחים
אימון
| English | עברית |
|---|---|
| metallic bonding/məˈtælɪk ˈbɒndɪŋ/ | קישור מתכתי |
| delocalised electrons/dɪˈlɒkəlaɪzd ɪˈlektrɒnz/ | אלקטרונים דלוקליים |
3.4
קשר קוולנטי וקשר קואורדינטי
סיילבוס
- הגדר קשר קוולנטי כמשיכה אלקטרוסטטית בין גרעיני שני אטומים לזוג אלקטרונים משותף (א) תאר קשר קוולנטי במולקולות כולל: • מימן, $\text{H}_2$ • חמצן, $\text{O}_2$ • חנקן, $\text{N}_2$ • כלור, $\text{Cl}_2$ • כלורwasserstoff, $\text{HCl}$ • פחמן דיאוקסיד, $\text{CO}_2$ • אמونيا, $\text{NH}_3$ • מתאן, $\text{CH}_4$ • אתאן, $\text{C}_2\text{H}_6$ • אתן, $\text{C}_2\text{H}_4$ (ב) הבן כי אלמנטים במחזור 3 יכולים להרחיב את האוקטט שלהם גם בתרכובות כמו סולפדיאוקסיד, $\text{SO}_2$, פוספור פנטקלוריד, $\text{PCl}_5$, וסולפור היקסאפלואוריד, $\text{SF}_6$ (ג) תאר קשר קואורדינטי (קוולנטי דאטיבי), כולל בתגובה בין גזי אמونيا וכלורwasserstoff כדי ליצור את יון האמוניום, $\text{NH}_4^+$, ובמולקולת $\text{Al}_2\text{Cl}_6$
- (a) תאר קשרים קוולנטיים על בסיס התחברות אורביטלים ומתן $\sigma$ ו$\pi$: • קשרים $\sigma$ נוצרים מהתחברות ישירה של אורביטלים בין האטומים המשתתפים בקשר • קשרים $\pi$ נוצרים מהתחברות צדדית של אורביטלי p סמוכים מעל ומתחת לקשר $\sigma$ (b) תאר כיצד נוצרים קשרי $\sigma$ ו$\pi$ במולקולות כולל $\text{H}_2$, $\text{C}_2\text{H}_6$, $\text{C}_2\text{H}_4$, $\text{HCN}$ ו$\text{N}_2$ (c) השתמש במושג היברידיזציה כדי לתאר אורביטלי $\text{sp}$, $\text{sp}^2$ ו$\text{sp}^3$
- (a) הגדר את המונחים: • אנרגיית קשר כהאנרגיה הנדרשה לשבור מול אחד של קשר קוולנטי מסוים במצב גזי • אורך קשר כמרחק בין-גרעיני בין שני אטומים הקשורים זה לזה קוולנטית (b) השתמש בערכי אנרגיית קשר ובמושג אורך קשר כדי להשוות את הריאקטיביות של מולקולות קוולנטיות
מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'
קשר קוולנטי הוא המשיכה האלקטרוסטטית בין גרעיני שני אטומים לבין זוג אלקטרונים משותף.
מולקולות פשוטות עם קשרים קוולנטיים כוללות $\text{H}_2$, $\text{O}_2$, $\text{N}_2$, $\text{Cl}_2$, $\text{HCl}$, $\text{CO}_2$, $\text{NH}_3$, $\text{CH}_4$, $\text{C}_2\text{H}_6$ ו-$\text{C}_2\text{H}_4$. קשר כפול משתף שני זוגות; קשר משולש (כמו ב-$\text{N}_2$) משתף שלושה זוגות.
אטומים בתקופה 3 ומטה יכולים להרחיב את השמונית — להחזיק יותר מארבעה אלקטרונים בשכבה החיצונית. דוגמאות הן $\text{SO}_2$, $\text{PCl}_5$ ו-$\text{SF}_6$.
קשר קואורדינטי (נקרא גם קשר קוולנטי נתתי) הוא קשר קוולנטי שבו שני האלקטרונים המשותפים מגיעים מאותו אטום. לדוגמה, כאשר גזי אמוניה וחומצה כלורידית פוגשים זה בזה, הזוג הבלתי קושר על החנקן יוצר קשר קואורדינטי ל-$\text{H}^+$, ונוצר יון האמוןium $\text{NH}_4^+$. קשרים קואורדינטיים מחברים גם את שני חצאי המולקולה של $\text{Al}_2\text{Cl}_6$.
קשרי סיגמה ופי
קשרים קוולנטיים נוצרים כאשר אורביטלים מצטלבים:
- קשר סיגמה σ נוצר על ידי הצטלבנות ישירה, ראש-בראש, בין שני האטומים.
- קשר פִּי π נוצר על ידי הצטלבנות צדדית של שני אורביטלי p, מעל ומתחת לקשר הסיגמה.
קשר יחיד הוא קשר סיגמה אחד. קשר כפול (כמו ב$\text{C}_2\text{H}_4$) הוא קשר סיגמה אחד ועוד קשר פִּי אחד. קשר משולש (כמו ב$\text{N}_2$ וב$\text{HCN}$) הוא קשר סיגמה אחד ועוד שני קשרי פִּי.
היברידיזציה
היברידיזציה מערבת אורביטלים באותה מעטפת ליצירת אורביטלים חדשים, שווים למען הקשר:
- $\text{sp}$: שני אורביטלים שווים, המשמשים במולקולה ליניארית.
- $\text{sp}^2$: שלושה אורביטלים שווים, המשמשים במולקולה שטוחה כמו ב$\text{C}_2\text{H}_4$.
- $\text{sp}^3$: ארבעה אורביטלים שווים, המשמשים ב$\text{CH}_4$.
אנרגיית קשר ואורך קשר
- אנרגיית קשר היא האנרגיה הנדרשת לשבור מול אחד של קשר קוולנטי מסוים במצב גזי.
- אורך קשר הוא המרחק בין מרכזי שני האטומים הקושרים.
קשר קצר יותר הוא לרוב חזק יותר (אנרגיית קשר גבוהה). קשרים משולשים הם קצרים וחזקים יותר מקשרים כפולים, והם קצרים וחזקים יותר מקשרים יחידים. קשרים חזקים יותר הופכים מולקולה לקשה יותר להגיב.
חקור
שיתוף זוג אלקטרונים
מעבר דרך קשר קוולנטי: שני אטומים חופפים ושיתפו זוג אלקטרונים כך שכל אחד מגיע למעטפת מלאה — כאשר שני האטומים מושכים בשווה, הקשר הוא לא-קוטבי.
חקור
קשר קוולנטי (שיתוף)
שני אטומי לא-מתכת מצטלבים ומשתפים זוג אלקטרונים — הנחשב לשני האטומים — כך שכל אחד מגיע לשכבה חיצונית מלאה. O₂ משתף בשני זוגות (קשר כפול).
מילון מונחים
אימון
| English | עברית |
|---|---|
| covalent bonding/ˈkəʊvələnt ˈbɒndɪŋ/ | קשר קוולנטי |
| expand the octet/ekˈspænd ðɪ ɒkˈtet/ | להרחיב את האוקטט |
| coordinate bond/kəʊˈɔːdɪnət bɒnd/ | קשר קואורדינטיבי |
| orbital/ˈɔːbɪtl/ | אורביטל |
| sigma bond/ˈsɪɡmə bɒnd/ | קשר סigma |
| overlap/ˌəʊvəˈlæp/ | חפיפה |
| pi bond/paɪ bɒnd/ | קשר פיי |
| hybridisation/ˌhaɪbrɪdaɪˈzeɪʃn/ | היברידיזציה |
| bond energy/bɒnd ˈenədʒi/ | אנרגיית קשר |
| bond length/bɒnd leŋθ/ | אורך קשר |
| VSEPR theory/ˈvespə ˈθɪəri/ | תיאוריית VSEPR |
| lone pair/ləʊn peə/ | זוג אלקטרונים בודד |
| bonding pair/ˈbɒndɪŋ peə/ | זוג קשר |
| bond angle/bɒnd ˈæŋɡl/ | זווית קשר |
| linear/ˈlɪnɪə/ | ליניארי |
| trigonal planar/ˈtrɪɡənl ˈpleɪnə/ | משולש מישורי |
| tetrahedral/ˌtetrəˈhiːdrəl/ | טטרהדרית |
| pyramidal/pɪˈræmɪdl/ | פירמידלי |
| bent/bent/ | מעוקל |
| trigonal bipyramidal/ˈtrɪɡənl baɪˈpɪrəmɪdl/ | ביפירמידה משולשת |
| octahedral/ˌɒktəˈhiːdrəl/ | אוקטהדרית |
| intermolecular forces/ˌɪntəməˈlekjʊlə ˈfɔːsɪz/ | כוחות בין-מולקולריים |
| molecule/ˈmɒlɪkjuːl/ | מולקולה |
| polarity/pəʊˈlærɪti/ | קוטביות |
| dipole/ˈdaɪpəʊl/ | דיפול |
| dipole moment/ˈdaɪpəʊl ˈməʊmənt/ | רגע דיפולי |
| van der Waals' forces/ˈvændɜː wɑːlz ˈfɔːsɪz/ | כוחות ואן דר ואלס |
| London dispersion forces/ˈlʌndn dɪˈspɜːʃn ˈfɔːsɪz/ | כוחות פיזור לונדון |
| instantaneous dipole/ˌɪnstənˈteɪnɪəs ˈdaɪpəʊl/ | דיפול מיידי |
| induced dipole/ɪnˈdjuːst ˈdaɪpəʊl/ | דיפול מושרה |
| permanent dipole/ˈpɜːmənənt ˈdaɪpəʊl/ | דיפול קבוע |
3.5
צורות מולקולות
סיילבוס
- נסה ותאר את הצורות והזוויות בקשרים במולקולות באמצעות תיאוריית VSEPR, כולל דוגמאות פשוטות: • $\text{BF}_3$ (משולש-מישורי, 120°) • $\text{CO}_2$ (קווי, 180°) • $\text{CH}_4$ (טטראedral, 109.5°) • $\text{NH}_3$ (פירמידלי, 107°) • $\text{H}_2\text{O}$ (לא-קווי, 104.5°) • $\text{SF}_6$ (אוקטהדרלי, 90°) • $\text{PF}_5$ (בי-פירמידה משולשת, 120° ו-90°)
- נבא את צורות המולקולות והזוויות בקשרים בהן, וביונים הדומים למפורטים בסעיף 3.5.1
מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'
כדי לקבוע צורה, השתמש בתיאוריית VSEPR: זוגות האלקטרונים סביב האטום המרכזי דוחים זה את זה ככל האפשר, מכיוון שמטענים זהים נדחים.
זוג בודד (שאינו בקשר) דוחה בחוזקה רבה יותר מ-זוג מחבר. כל זוג בודד לוחץ על הזווית הקונית ב-$2.5°$ בערך.
| מולקולה | צורה | זווית קונית |
|---|---|---|
| $\text{CO}_2$ | ליניארית | $180°$ |
| $\text{BF}_3$ | משולשת תצפיתית | $120°$ |
| $\text{CH}_4$ | טטרהדרלית | $109.5°$ |
| $\text{NH}_3$ | פירמידלית | $107°$ |
| $\text{H}_2\text{O}$ | כופפת | $104.5°$ |
| $\text{PF}_5$ | דו-פירמידלית משולשת | $120°$ ו-$90°$ |
| $\text{SF}_6$ | אוקטהדרלית | $90°$ |
$\text{NH}_3$ יש לו זוג בודד אחד ו-$\text{H}_2\text{O}$ יש לו שניים, ולכן הזוויות שלהן יורדות מתחת ל-$109.5°$ של $\text{CH}_4$. ניתן לחזות צורות של מולקולות ויונים דומים באותו אופן.
דוגמה מופת. נבא את הצורה והזווית הקשרית ב$\text{NH}_3$ וב$\text{H}_2\text{O}$. לחמצן יש 5 אלקטרונים בשכבה החיצונית והוא יוצר 3 קשרים, מה שמשאיר 3 זוגות קשרי ו1 זוג בודד - סה"כ ארבעה זוגות, ולכן הם מתחילים ממבנה טטרהדרלי $109.5°$. הזוג הבודד דוחה בחוזקה רבה יותר ומצמצם את הזווית בכ-$2.5°$, ונוצר צורה פירמידלית בזווית של כ-$107°$. חמצן יוצר 2 קשרים ושומר על 2 זוגות בודדים: עדיין ארבעה זוגות, אך עכשיו שניים דוחים, ולכן הצורה היא מעוקלת בזווית של כ-$104.5°$. ספרו את כל הזוגות כדי לקבוע את הגיאומטריה הבסיסית, חסרו $2.5°$ עבור כל זוג בודד, ושמו את הצורה לפי האטומים - $\text{NH}_3$ יש לו ארבעה זוגות אך הוא פירמידלי, לא טטרהדרלי.
חקור
מבנה מתוך קשרים וזוגות בלתי-קושרים
ספרו את הזוגות הקושרים והזוגות הבלתי-קושרים סביב האטום המרכזי; הם דוחים זה את זה ומייצרים את המבנה עם פחות מתח. שלושה קשרים וזוג בלתי-קושר אחד נותנים פירמידה, כמו באמוניה (NH3).
חקור
חזוי את צורת המולקולה
גדר זוגות קשר וזוגות בודדים. זוגות אלקטרונים דוחים זה את זה ומתרחקים ככל האפשר – הדבר קובע את הצורה ואת זווית הקשר.
3.6
כוחות בין-מולקולריים
סיילבוס
- (a) תאר קשר מימן, המוגבל למולקולות המכילות קבוצות N–H ו-O–H, כולל אמونيا ומים כדוגמאות פשוטות (b) השתמש במושג קשר מימן כדי להסביר את התכונות החריגות של $\text{H}_2\text{O}$ (קרח ומים): • נקודות ההיתוך והרתיחה הגבוהות יחסית שלו • הטחנה הפנימית הגבוהה יחסית שלו • הצפיפות של הקרח המוצק לעומת המים הנוזליים
- השתמש במושג החשמליליות כדי להסביר קוטביות קשר ורגעים דיפוליים של מולקולות
- (a) תאר כוחות ואן דר ואלס ככוחות אינטרא-מולקולריים בין יחידות מולקולריות אחרות מאשר אלו הנובעות ממיוצרות קשר, והשתמש במונח כוחות ואן דר ואלס כמונח כללי לתיאור כל הכוחות האינטרא-מולקולריים (b) תאר את סוגי כוחות ואן דר ואלס: • כוחות דיפול רגעי-דיפול מושפע (id-id), המכונים גם כוחות פיזור לונדון • כוחות דיפול קבוע-דיפול קבוע (pd-pd), כולל קשר מימן (c) תאר קשר מימן והבן שקשר מימן הוא מקרה פרטי של כוחות דיפול קבוע-דיפול קבוע בין מולקולות שבהן מימן קשור לאטום בעל חשמליליות גבוהה מאוד
- נסה כי ברוב המקרים, קשר יוני, קוולנטי ומתכתי חזקים מכוחות אינטרא-מולקולריים
מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'
כוחות בין-מולקולריים הם הכוחות בין מולקולות. הם חלשים הרבה מהקשרים האיוניים, הקוולנטיים והמתכתיים בתוך החומרים.
קוטביות קשר ודיפולים
כששני אטומים עם חשמליות שונה משתפים בקשר, האלקטרונים נמצאים קרוב יותר לאטום בעל החשמליות הגבוהה יותר. הקשר אז יש לו קוטביות: קצה אחד מעט שלילי ($\delta-$) והקצה השני מעט חיובי ($\delta+$). הפרדת המטען הזו היא דיפול.
אם הדיפולים במולקולה אינם מבטלים זה את זה, למולקולה כולה יש רגע דיפול והיא קוטבית. אם הם מבטלים עצמם על ידי סימטריה (כמו ב-$\text{CO}_2$), המולקולה אינה קוטבית.
כוחות ואן דר ואלס
כוחות ואן דר ואלס הם השם הכללי לכל הכוחות בין-מולקולריים. קיימים שני סוגים עיקריים.
הסוג הראשון הוא כוח הקוטב המיידי–המושרה, הנקרא גם כוח פיזור לונדון. אלקטרונים נעים יוצרים קוטב מיידי זמני, שמייצר בתורו קוטב מושרה תואם במולקולה שכנה. כוחות אלו פועלים בין כל המולקולות ומתחזקים ככל שהן מכילות יותר אלקטרונים.
הסוג השני הוא כוח הקוטב הקבוע–קוטב קבוע. הוא פועל בין מולקולות שתמיד מקוטבות, משום שכל אחת מהן בעלת קוטב קבוע.
קישור מימן
קישור מימן הוא מקרה חזק ומיוחד של כוחות קוטב קבוע. הוא נוצר כאשר מימן קשור לאטום בעל חשמליליות גבוהה מאוד – חנקן, חמצן או פלואור – ונמשך לקוחר בודד על אטום N, O או F במולקולה שכנה. יש לחפש קבוצות N–H ו-O–H, כגון באמونيا ובמים.
קישור מימן מסביר את התנהגותה המוזרה של המים:
- נקודת ההיתוך והרתיחה הגבוהה שלו, מכיוון שצריך לשבור מספר רב של קישורי מימן.
- המתיחות הפנימית (טאנזיה) הגבוהה שלו.
- קרח הוא פחות צפוף ממים נוזליים, משום שקישורי המימן מחזיקים את המולקולות במבנה פתוח ומרוחק, ולכן קרח צף.
חקור
מעבדה: קוטביות וכוחות בין-מולקולריים
סווגו מולקולות לפי התכונה השולטת במשיכות.
חקור
למה קשרי מימן הופכים את המים למיוחדים
עברו על כך. כוח חלש אך חזק אחד — קשר מימן — מסביר את נקודת הרתיחה הגבוהה של מים, מדוע קרח צף ומדוע הוא ממיס כל כך הרבה.
מילון מונחים
אימון
| English | עברית |
|---|---|
| hydrogen bonding/ˈhaɪdrədʒn ˈbɒndɪŋ/ | קשר מימן |
| boiling point/ˈbɔɪlɪŋ pɔɪnt/ | נקודת רתיחה |
| surface tension/ˈsɜːfɪs ˈtenʃn/ | מתח פני שטח |
| dot-and-cross diagram/dɒt ænd krɒs ˈdaɪəɡræm/ | תרשים נקודה וצלב |
3.7
דיאגרמות נקודה וסימן
סיילבוס
- השתמש בדיאגרמות נקודה וצלב כדי להמחיש קשר יוני, קוולנטי וסתמי, כולל הייצוג של כל הרכיבים שנזכרו בסעיפים 3.4 ו-3.5 (ייתכן שהדיאגרמות יכלילו מינים עם אטומים בעלי אוקטט מורחב או מינים עם מספר אי-זוגי של אלקטרונים)
מקור: הסיילבוס הבינלאומי של קמבריד'ג'
דיאגרמת נקודה וסימן מציגה את האלקטרונים החיצוניים של כל אטום, באמצעות נקודות עבור אטום אחד וסימנים עבור השני. כך ברור מאין הגיע כל אלקטרון בקשר. ניתן לצייר אותן עבור קישור יוני, קווולנטי ודאטיבי, כולל מולקולות עם אוקטט מורחב או מספר אי-זוגי של אלקטרונים.
3.7
טיפים לבחינות
- עבור צורות, ספרו זוגות קשר וזוגות בודדים, קבעו את שם הצורה, ולאחר מכן ציינו את זווית הקשר המדויקת (למשל $\text{NH}_3$: פירמידתית, $107^\circ$) – כל זוג בודד מפחית את הזווית ב-$2.5^\circ$ בקירוב.
- קשר דאטיבי (קואורדינטי) כולל שני אלקטרונים מאותו אטום (למשל $\text{NH}_4^+$, $\text{H}_3\text{O}^+$); יש לצייר חץ מהקוחר הבודד.
- קבעו את הכוח הבין-מולקולרי בדיוק: קישור מימן דורש H קשור ל-N, O או F; אחרת מדובר בקוטב קבוע או קוטב מושרה (ואן דר ואלס). לעולם אין לכנות כוחות ואן דר ואלס "קשרים".
- הסבר תכונה פיזיקלית על ידי ציון אילו כוחות נשברים, ולא רק "קשרים חזקים".
שיעורים אינטראקטיביים בנושא זה
לעבור על הדברים צעד אחר צעד, עם תרגילים לבדיקה מיידית.